אני מעבירה השתלמויות כבר קרוב ל-20 שנה; השתלמויות שעוסקות בשילוב טכנולוגיה בהוראה, בלמידת חקר, בלמידה מבוססת פרויקטים, בדגמי הוראה ולמידה חדשניים, בלמידה "משמעותית", בתפקיד המורה במאה ה-21 ועוד.
ו… אחרי שנים רבות כל כך בחרתי לקחת פסק זמן מתחום ההדרכה, בינתיים לשנה. אבל מי יודע..
ולכן הפוסט הזה הוא מעין מכתב פרידה ☹, וזוהי הזמנות נפלאה לסגור מעגל ולשתף מנסיוני וממה שלמדתי על הובלת שינויים בבתי ספר.
השנה העברתי הרבה מאד השתלמויות והנושא הכמעט בלעדי שעסקתי בו היה PBL – למידה מבוססת פרויקטים. ליוויתי בתי ספר מפתח תקווה, כפר סבא, שוהם, מזכרת בתיה, גדרות, אשדוד ואפילו אילת (!) והתנהלו בהם תהליכים מעוררי השתאות. כשבית ספר מקבל החלטה לקדם למידה מבוססת פרויקטים והם הולכים על זה בגדול, זה מרשים מאד ומעורר הדים. כי זה תהליך באמת מרשים – ביטוי הקול האישי של התלמידים, עבודת הצוות, היצירתיות, יום השיא בסוף. זהו מסע גדול ותקשורתי.
תחום ההתמחות שלי והאהבה הגדולה שלי מזה שנים הינה השבחת הלמידה בפרט, והעשייה החינוכית בכלל בעזרת טכנולוגיה. אני מעורבת בפרויקטים של ניהול תוכן בעזרת פלטפורמת וורדפרס, פיתוח של פלטפורמה המסייעת ללמידה לאורך החיים, והרבה שנים שמתי פוקוס על שילוב כלי ווב 2.0 בתהליכי הוראה ולמידה.
PBL – למידה מבוססת פרויקטים, מתחילה עם שאלה מניעה שמכשירה את הקרקע לפרויקט על ידי יצירת עניין וסקרנות. זה כאמור לב ליבו של התהליך, אך מורה שתתנסה בהובלה של למידה מבוססת פרויקטים תגלה להפתעתה שהשלב המאתגר והקשה ביותר עבורה הינו דווקא התכנון והיצירה של השאלה המניעה.
