PBL – למידה מבוססת פרויקטים, מתחילה עם שאלה מניעה שמכשירה את הקרקע לפרויקט על ידי יצירת עניין וסקרנות. זה כאמור לב ליבו של התהליך, אך מורה שתתנסה בהובלה של למידה מבוססת פרויקטים תגלה להפתעתה שהשלב המאתגר והקשה ביותר עבורה הינו דווקא התכנון והיצירה של השאלה המניעה.
לפני שבועיים המליץ לי אילן בן שמעון (מנהל מרכז התקשורת במכון מופת) לצפות בסרטון Ted מרתק. בסרטון שהוקלט בשנת 2009 שואל Simon Sinek איך זה שחברת אפל הצליחה איפה שכל כך הרבה אחרים נכשלו? מה יש לחברות מסוימות שגורמות להן להצליח כשאחרות לא?… איך זה שמרטין לותר קינג, שלא היה היחיד עם חלום וחזון גדול, דווקא הוא הצליח להעביר את המסר… ומה היה לאחים רייט שלא היו הראשונים שחלמו על מכשיר שיגרום לאנשים לעוף באוויר, אבל הם הצליחו…
חודש יוני, סוף שנת הלימודים באופק ומעבר לאופק כבר מציצה לה שנת הלימודים הבאה..
בימים אלו מורי המורים נפגשים עם מנהלים וצוותי ניהול בבתי ספר ומנסים לבנות את ההצלחות החינוכיות של שנת הלימודים הבאה.
את הפוסט הזה אני מקדישה לכל המנחים, המנחות ומורי המורים שבשבועות אלה בונים תכניות להשתלמויות מוסדיות וחולמות להפוך רעיון חינוכי לתוכנית פעולה.
בשבוע שעבר התקיים כנס תקשוב בסימן התכנית "מעבר לדלת" אשר מציעה לבתי הספר מסגרת הפעלה ללמידה מבוססת פרויקטים על בסיס פלטפורמת Moodle .
למידה מבוססת פרויקטים מתבססת על 2 עוגנים מרכזיים.
בבית ספר יסודות תל"י בפתח תקוה היתה לי את הזכות והחווייה ללוות גם מורים של כיתות קטנות בתהליך למידה מבוססת פרויקטים ועל כך אני רוצה לספר לכם היום.
בתחילת השנה ישבו כל חדר המורים לתכנן את שנת הפעילות. חשבו איך לעורר מוטיבציה אצל התלמידים. איך להפוך את תחומי הדעת הנלמדים בכל שכבה ללמידה "חווייתית" בעזרת שאלה מניעה ו"פרויקט" מרגש שהתלמידים ישקיעו סביבו לקראת הצגתו במליאה.
אחת מנקודות השיא של תהליך למידה מבוססת פרויקטים היא הצגת התוצר שבו ברוב המקרים התלמיד עומד מול קהל (הכיתה או השכבה שלו ולפעמים אפילו מול הורים) ומציג את הפרויקט שביצע, מנמק את ההחלטות שקיבל ומתאר את התהליך שעבר.
