לפני כמה שבועות, בהתקף אופטימיות, יצרתי סוכן בצ׳ט. ביקשתי ממנו לעקוב אחרי הבלוג שלי, לקרוא את מה שאני כותבת ולהזכיר לי פעם בשבוע לכתוב פוסט.
בשבוע שעבר הוא הזכיר לי. הוא אפילו הציע על מה לכתוב, על בסיס השיחות שניהלנו במהלך השבוע. ומה עשיתי? התעלמתי. והערב הוא שוב הבליח. הפעם הוא היה נוקב יותר, ואפילו השחיל עקיצה קטנה:
בדקתי: מאז השבוע שעבר לא נוסף פוסט או טיוטה, והפוסט האחרון עדיין מ־29 באוגוסט. לכן הצעד הנכון השבוע הוא לא עוד מתווה, אלא לפתוח טיוטה ממשית מתוך האירוע המקצועי הטרי של היום.
הוא נתן לי כותרת עבודה, משפט פתיחה ושלוש פסקאות לכתוב. בסוף הוא גם הוסיף:
אל תטפלי עדיין בכותרת סופית, תמונה או SEO.
טוב, הוא מכיר אותי. צחקתי בקול.
האמת היא שהיום הייתי עצבנית, ורגע לפני ששלחתי מייל ביקשתי מצ'ט לעבור עליו ולוודא שלא יוצא עשן מבין המקשים. כנראה שהיה לו מספיק חומר כדי להבין בדיוק מה עבר עליי, וגם להפוך את זה להצעה לפוסט. מטורף.
אז מה עשיתי? התיישבתי לכתוב פוסט. לא על מה שהוא אמר לי לכתוב, אבל כתבתי.
לא תזכורת, אלא צעד קטן וקונקרטי
וזה גרם לי לחשוב על כל הסוכנים שאנחנו בונים עכשיו בהתלהבות. רוב הזמן אנחנו רוצים שה-AI יעשה משהו במקומנו: שיסכם, ינתח, יבנה מצגת, יחפש מידע. גם את הסוכן הזה בניתי כדי שיעזור לי לכתוב. אבל מה שהוא עשה בפועל היה מעניין יותר. הוא זכר משהו שהחלטתי עבור עצמי לפני כמה שבועות, ושאני כבר הספקתי לשכוח. הוא בדק מה קרה מאז, חיבר את זה לשיחות שניהלתי במהלך השבוע והציע לי צעד קטן וקונקרטי. לא ״הגיע הזמן לכתוב פוסט״ – תזכורות כאלה אני יודעת להחליק הצידה מצוין. אלא: הנה הנושא, הנה משפט הפתיחה, הנה נושאים לשלוש פסקאות.
כלומר, הוא לא כתב במקומי. הוא רק דאג שלא אשכח שרציתי לכתוב.
וזה אולי אחד השימושים המעניינים יותר בסוכני AI. לא סוכן שמבצע משימה, אלא סוכן שמכיר מטרה מתמשכת, זוכר אותה גם כשאנחנו עסוקים ומופיע ברגע הנכון עם צעד קטן מספיק כדי שבאמת נעשה אותו.
מה זה אומר על סוכני AI ללמידה?
בעולמות הלמידה אנחנו מדברים בלי סוף על שינוי התנהגות. בונים קורסים, שולחים תזכורות, מציגים דשבורדים ומודדים השלמה. אבל השלמת משימה אינה בהכרח המטרה, המטרה היא שמשהו יקרה אחר כך.
אולי לכן, כשאנחנו בונים סוכן ללמידה, השאלה החשובה אינה רק מה הוא יעשה עבור הלומד, אלא מה אנחנו רוצים שהלומד יעשה בעקבותיו. האם יתמיד? יתרגל? יחזור למשהו שזנח? ישתמש במה שלמד בעולם האמיתי?
ברמת המשימה, הסוכן שלי נכשל. בשבוע שעבר התעלמתי ממנו, והשבוע לא כתבתי מילה על הנושא שהוא הציע. אבל ברמת התוצאה הוא הצליח לגמרי. הוא לא עשה את העבודה במקומי – הוא גרם לי לכתוב את הפוסט. הנה הוא.
ואולי זה רעיון לשנה החדשה: לבנות לעצמכם סוכן כזה. לא כזה שיעשה במקומכם, אלא כזה שיזכור בשבילכם מי החלטתם להיות, וייתן לכם דחיפה קטנה כשצריך.
שנה טובה. 🍎
רותי, את כותבת ממש מקסים ואני נהנית מאד לעקוב אחרי הבלוג שלך (וממש לא קריטי אם את לא מעלה כל שבוע פוסט חדש..).
אני לגמרי איתך לגבי הבעיה עם סוכני ה-AI. אנשים נותנים להם גישה חופשית והרשאות לעשות בשמם יותר מידי דברים, שיש לי הרגשה כל הזמן שהם ממש יתחרטו על זה…
סוכנים מדרבנים, סוכני מוטיבציה, זה משהו שכל אחד מאיתנו צריך. אני לא רוצה שמישהו יעשה במקומי (איך אוכל לקחת קרדיט על מה שלא עשיתי? זה לא מרגיש לי נכון) ולא שיפעלו בשמי. בשנתיים שנותרו לנו עד ההשתלטות המוחלטת של הAGI (או פחות..) רוצה להרגיש שלא ויתרתי על האוטונומיה ועל היכולות שלי, רק צריכה זריקת עידוד וסטארטר שיניענ אותי לפעולה.