אנחנו מדברים הרבה על למידה משמעותית… על כך שתלמידי המאה שלנו זקוקים ללמוד אחרת. מתוך תשוקה, חדווה, יצירה, הנעה, אהבה..
אנחנו מדברים גם על שינוי פרדיגמת ההוראה. המורה כבר אינה מקור הידע, אלא מנחה. היא צריכה להניע את תלמידיה, לגרות אותם, להקשיב להם ולדאוג לצרכי כל תלמיד באופן דיפרנציאלי. היא מתבקשת ללוות אותם אל מטמון הידע וההבנה, ולכוון אותם למקורות מידע מהימנים, לדאוג לאקלים מיטבי שיאפשר למידה שיתופית ומשמעותית וללמד אחרת.
לפני כמה ימים העברתי הרצאה לקבוצת מורים נבחרים שהתחילו זה עתה תהליך למידה ב"קורס מורה מוביל" באוניברסיטת תל אביב.
התבקשתי לדבר על התרומה שבכתיבת בלוג מלווה לתהליך למידה – כמו זו שהם עמדו בפתחו, אך בחרתי להתחיל את הרצאתי דווקא בתרומה שבכתיבת בלוג בכלל – כי בעיני התרומה הכי גדולה של בלוג היא שהכתיבה בו משנה חיים (!), בעיקר של הכותב אבל גם של הקורא.
אני גאה ומתרגשת להיות הראשונה בבלוגוספרה שמפרסמת את חדר העיון המקוון של מרכז פסג"ה רחובות.
חדר העיון המקוון הוא תוצר של חזון שנולד לפני שלוש שנים במטרה להתאים את מאגר חומרי ההוראה למקובל במאה ה -21 והינו תוצר של עבודה אינטנסיבית של צוות מרכז הפסג"ה ברחובות.
ואיך אני קשורה לעניין?
כבר עם הקמתו לפני כ-15 שנים קבע בית הספר הזה בפתח תקווה את שילוב הטכנולוגיה כאחד מיעדיו המרכזיים. מאז משולבת הטכנולוגיה כחלק בלתי נפרד מההווי בית הספר; בהתנהלות הארגונית, בתהליכי ההוראה למידה והערכה ובתחום החברתי-תרבותי של בית הספר.
בפוסט הזה אני רוצה להתמקד דווקא בצד הארגוני.
